הגרסאות הדיגיטליות שינו גם את היחס לטעויות: אפשר לבטל מהלך, להשוות תוצאות ולבחור רמת קושי. כך סוליטייר התקרב לחידה שאפשר לפתור טוב יותר, ולא רק לפריסת קלפים מקרית.
הגרסאות השונות מציעות איזונים שונים בין מזל לתכנון. לכן סוליטייר אינו משחק יחיד בלבד, אלא משפחה של בעיות קלפים שקטות שמתחילות בחלוקה אקראית ומנסות לבנות סדר.
סוליטייר הוא שם כללי למשחקי קלפים לשחקן אחד, שבהם החפיסה נפרסת לפי כללים מסוימים והתוצאה תלויה בשילוב של סדר הקלפים, היגיון וסבלנות. כיום המילה מזוהה לעיתים קרובות עם Klondike במחשב, אך מסורת הסוליטייר רחבה ועתיקה הרבה יותר.
היסטוריית המשחק
שורשים בקלפים וצורות ראשונות
התאריך המדויק שבו הופיעו משחקי סוליטייר אינו ידוע, מפני שבידורי קלפים מוקדמים התקיימו במשך זמן רב במסורת בעל פה ובבית. משחקים המבוססים על פריסת קלפים הופיעו במקומות שבהם קלפי משחק כבר היו נפוצים, אך לא תמיד היו שותפים למשחק רגיל.
בתרבות האירופית, משחקי סוליטייר נעשו בולטים יותר במאות ה-18 וה-19. הם לא נתפסו רק כמשחק, אלא גם כעיסוק שקט לבית או לערב ארוך, ובשפות שונות התקבעו שמות כמו patience וsolitaire.
משחקי הסוליטייר הראשונים היו מגוונים. חלקם דמו לחידות, שבהן כמעט כל המידע גלוי, ואחרים היו תלויים יותר במזל, מפני שחלק מהקלפים נשאר בחפיסה.
סוליטייר בחיי היום-יום ובתרבות
במאה ה-19 התבסס סוליטייר כאחד מעיסוקי הקלפים הנוחים ביותר. הוא אינו דורש חברה, הימורים, קבוצות או קצב מהיר; מספיקים שולחן, חפיסה והיכרות עם הכללים.
סוליטייר קיבל גם משמעות סמלית. בספרות ובתרבות היומיומית, פריסת קלפים נקשרה לעיתים קרובות להמתנה, להרהור ולניסיון לראות סדר בתוך מקריות.
עם הזמן הופיעו משפחות יציבות של משחקי סוליטייר. Klondike בנוי סביב אזור המשחק, המלאי והיסודות; FreeCell חושף כמעט את כל המידע; Spider Solitaire דורש רצפים ארוכים; ו-Pyramid מבוסס על הסרת זוגות קלפים.
המעבר לעידן הדיגיטלי
משחקי סוליטייר זכו להיכרות המונית עם התפשטות המחשבים האישיים. משחק הקלפים שבעבר נפרס ביד התאים למסך: התוכנה ערבבה את החפיסה, בדקה מהלכים חוקיים ואפשרה להתחיל משחק חדש במהירות.
גרסאות ששולבו במערכות הפעלה פופולריות מילאו תפקיד מיוחד. עבור משתמשים רבים, Klondike במחשב היה ההיכרות הראשונה עם סוליטייר, ובהדרגה הם למדו מתי להפוך קלפים, לשחרר עמודות ולהעביר קלפים ליסודות.
כיום משחקי סוליטייר קיימים בדפדפנים, באפליקציות מובייל ובחפיסות קלפים קלאסיות. הם נשארו מובנים מפני שהרעיון המרכזי פשוט ועמיד: מתוך חלוקה אקראית צריך לבנות סדר בהדרגה.